התנאי האלוהי להמשך קיומו של העם ושל בית המקדש מוצג כאולטימטום ברור וכפול. הדרישה המרכזית היא לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי, כלומר להישמע ולקיים את דברי התורה, אך דרישה זו כרוכה ושלובה בציווי להקשיב גם לדברי הנביאים [מלבי"ם, חומת אנך]. ה' מתנה את הדברים בכך שאם העם לא יקיים את שני החלקים הללו יחד, התוצאה תהיה חורבן הבית [מלבי"ם].
בבחינת היחס שבין הציות לתורה לבין הציות לנביאים, יש המפרשים כי קיימת הדגשה מיוחדת על דברי הנביאים. לפי גישה זו, ה' מבקש מהעם לשמוע קודם כל בקול הנביאים משום שהם חביבים עליו מאוד, ורק לאחר מכן ללכת בתורה. רעיון זה נשען על התפיסה לפיה דבריהם של סופרים ונביאים חביבים ומוערכים יותר אף מ"יינה של תורה" [חומת אנך].