זקני העם מציגים תקדים היסטורי מימי המלך חזקיהו כדי להגן על ירמיהו הנביא מפני עונש מוות. הם טוענים כי תגובה לנבואת חורבן קשה אינה צריכה להיות פגיעה בשליח, אלא חזרה בתשובה. העם עונה לאלו שביקשו להמית את ירמיהו ומזכיר להם את תגובתו הראויה של חזקיהו לנבואת זעם דומה בעבר [רד"ק].
הם שואלים באופן רטורי הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ, כלומר, האם חזקיהו ודורו הרגו את הנביא בגלל שניבא נבואה קשה שכזו? אף על פי שגם אז נבואות כאלו לא היו נעימות לשמיעה, הם לא פגעו בנביא [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. תחת זאת, הֲלֹא יָרֵא אֶת ה' - המלך חזקיהו נכנע מגובה לבו, ירא את ה' [רד"ק], וַיְחַל את פניו. הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה היא תפילה ותחנונים לפני ה' כדי לבטל את הגזירה. בעקבות תפילה זו, ה' אכן התנחם וביטל את הרעה שגזר עליהם.
מתוך כך, הם מסיקים לגבי מצבם הנוכחי ומזהירים: וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ. הפרשנים מסכימים כי אם העם לא ינהג כפי שנהג חזקיהו, ועל אחת כמה וכמה אם יהרוג את ירמיהו, הם יביאו על עצמם אסון כבד. במקום שה' יבטל את הגזירה, רצח הנביא רק יוסיף פשע על חטאם ויגדיל את הרעה שתבוא עליהם.