אזהרת החורבן המופנית כלפי המקדש וירושלים מעמידה אותם בצל ההיסטוריה של משכן שילה, והופכת את העיר לסמל של פורענות.
הפרשנים מסכימים כי המילים וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה מבטאות איום בחורבן הבית. ההשוואה כְּשִׁלֹה מכוונת למשכן שילה שנחרב בימי עלי, לאחר שפלשתים לקחו את ארון הברית במלחמה [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
בהמשך הפסוק, המילים וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת מכוונות לירושלים [ביאור שטיינזלץ]. ההכרזה כי העיר תהיה לִקְלָלָה משמעותה שחורבנה יהיה כה מוחלט, עד שהיא תשמש כמטבע לשון שגור, ואנשים ישתמשו בה כדי לקלל את שונאיהם ויאחלו להם שגורלם יהיה כירושלים [מצודת דוד].
מבחינת נוסח הפסוק, המילה כְּשִׁלֹה נכתבת באות ה׳ בסופה וחסרה את האות י׳. בנוסף, המילה הכתובה כ־הזאתה נקראת במסורת הקרי כ"הזאת". לגבי המילה גּוֹיֵי, ישנם כתבי יד מדויקים שבהם היא נכתבת באות י׳ אחת בלבד, בהתאם להערות המסורה [מנחת שי].