הדברים מהווים המשך ישיר של הכתוב שלפניו, ומשלימים את התנאי שהוצב בפני העם באשר לציות לשליחי ה' [מצודת דוד]. הפרשנים מסכימים כי המילה עַל בצירוף לִשְׁמֹעַ עַל דִּבְרֵי משמעותה כאן היא "אל", כלומר הדרישה היא לשמוע אל דברי הנביאים (בדומה לשימושים מקראיים אחרים שבהם המילה "על" מופיעה במקום המילה "אל").
הביטוי וְהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ בא להדגיש את פעולתו המתמדת של ה', אשר היה משכים ושולח את נביאיו אל העם פעם אחר פעם ללא הרף. למרות זאת, הסיום וְלֹא שְׁמַעְתֶּם מצביע על המציאות העגומה שבה העם סירב בעקשנות להקשיב לאזהרות אלו. מתוך כך עולה תוכחה ואזהרה על העתיד: אם העם ימשיך בדרכו וינהג בדיוק כפי שעשה עד כה, הוא יישא בתוצאות [מצודת דוד].