לאחר שהתגלע ויכוח סוער והתעוררה מהומה סביב גורלו של ירמיהו, נותר הדבר תלוי בהחלטת השרים. המלך יהויקים לא התערב בנעשה, והניח להמון לערוך לנביא מעין משפט ציבורי [ביאור שטיינזלץ]. בשלב מסוים, השרים השתתקו וחדלו להגן על ירמיהו, והעם חזר להיגרר אחר דעתם של הכהנים והנביאים שדרשו את מותו [מצודת דוד].
ברגע קריטי זה, מול המון זועם שהיה מוכן להוציא את הנביא להורג בחמתו, התייצב אחיקם בן שפן לבדו כדי לשמש לו כמגן [מלבי"ם]. הכתוב מציין כי יַד אֲחִיקָם הייתה עם ירמיהו, כאשר המילה יַד מבטאת כוח והתאמצות [מצודת ציון]. בזכות כוחו ומעמדו כשר חשוב, הצליח אחיקם לגבור על כולם ולמנוע מההולכים אחרי הכהנים והנביאים להמית את הנביא [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].