תארו לעצמכם שמישהו מנסה להזהיר אתכם מפני סכנה מתקרבת, ובמקום להקשיב לו, כולם כועסים עליו ורוצים להעניש אותו על הדברים שאמר. זה בדיוק מה שקרה לירמיהו הנביא. העם רצה לפגוע בו בגלל הנבואות הקשות שלו, אבל ירמיהו מזהיר אותם שאם יעשו זאת, המצב שלהם רק יחמיר.
ירמיהו אומר להם כִּי דָם נָקִי אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם. הכוונה כאן אינה לדם רגיל, אלא לאשמה הגדולה ולחטא שיידבק בהם אם יפגעו באדם חף מפשע שלא עשה שום רע. פגיעה בו לא תציל אותם מהצרות שעליהן הוא דיבר, אלא להפך, היא רק תוסיף עליהם ועל הָעִיר הַזֹּאת, שהיא העיר ירושלים, את הכעס של ה'. ירמיהו מסביר להם שאסור להם לשפוט אותו ולהעניש אותו, משום שבֶּאֱמֶת שְׁלָחַנִי ה' עֲלֵיכֶם. הוא לא המציא את הדברים מליבו, אלא הוא פועל כשליח אמיתי של ה', ולכן פגיעה בו היא עוול חמור מאוד.