ירמיהו, פרק ל״ו, פסוק כ״א

דברי הנבואה מגיעים ישירות לאוזני השלטון המרכזי כאשר וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת יְהוּדִי, אותו אדם שנשלח קודם לכן על ידי השרים, לָקַחַת אֶת הַמְּגִלָּה לאחר שדיווח על קיומה ותוכנה. יהודי ניגש אל הלשכה, וַיִּקָּחֶהָ מִלִּשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר, ומיד וַיִּקְרָאֶהָ יְהוּדִי בְּאׇזְנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְאׇזְנֵי כׇּל הַשָּׂרִים הנוכחים במקום. הקריאה נעשית באוזני השרים הָעֹמְדִים מֵעַל הַמֶּלֶךְ, כלומר אלו שסמוכים וקרובים אליו פיזית באותה העת. שרים אלו אינם אותם שרים ששמעו את המגילה קודם לכן, אלא קבוצה אחרת ששהתה במחיצת המלך ונחשפת כעת לראשונה לדברים.