ירמיהו הנביא מבקש להעביר מסר נבואי לעם, ולכן וַיְצַוֶּה יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ סופרו הנאמן לקרוא את המגילה במקומו. הוא פונה אליו לֵאמֹר כי אֲנִי עָצוּר, כלומר נתון במאסר פיזי בבית הכלא בפקודת המלך יהויקים, או לחלופין מעוכב מסיבה הלכתית כדוגמת טומאה. בשל מגבלה זו הוא מצהיר כי לֹא אוּכַל לָבוֹא בֵּית ה', ומנחה את ברוך להשמיע את הקינות במקדש דווקא ביום צום, מועד שבו מתקבץ קהל רב שיוכל לשמוע את המסר בתפוצה רחבה.
ירמיהו, פרק ל״ו, פסוק ה׳
וַיְצַוֶּ֣ה יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י עָצ֔וּר לֹ֣א אוּכַ֔ל לָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.