העונש האלוהי המפורט כאן מגיע כתגובה ישירה למעשה של שריפת המגילה, וכן לסרבנות הכללית לשמוע בקול ה'. הפרשנים מסבירים כי המילה וּפָקַדְתִּי מבטאת עניין של זכירה; ה' יזכור ויעניש את המלך, את זרעו ואת עבדיו על עוונם, שהוא ספציפית חטא שריפת המגילה.
הפורענות שתבוא עליהם, וכן על יושבי ירושלים ועל אִישׁ יְהוּדָה (כלומר, אנשי יהודה כולם), מוגדרת כאֵת כָּל הָרָעָה. הפרשנים מדגישים כי אין מדובר בעונש חדש או אקראי, אלא בדיוק באותה רעה שהייתה כתובה במפורש במגילה שאותה שרפו. המילים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי מוסברות כסיבה לעונש, כאשר המילה "אשר" משמשת כאן במשמעות של "כי" או "על אשר". הפורענות תתרחש משום שה' דיבר אליהם את דבריו והזהיר אותם, אך הם מצידם סירבו להקשיב.