בעיצומו של החודש התשיעי, הוא חודש כסלו הקר, יושב המלך במבנה המיועד להגן מפני פגעי מזג האוויר. מבנה זה, הנקרא בית החורף, נבנה במיוחד כדי לאטום ולמנוע את חדירת רוחות החורף פנימה, בניגוד לבתי הקיץ המתוכננים לאפשר משב רוח מצנן [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
כדי להתחמם מן הקור, ניצבת לפני המלך האח כשהיא מבוערת, כלומר דולקת [מצודת ציון]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שעל פי הפשט, מדובר בכלי קיבול מיוחד שבו מדליקים אש לפני שרים ומלכים. אף על פי שהפסוק מתאר את האח עצמה כדולקת, הכוונה היא לעצים הבוערים בתוכה, שיוצרים מראה כאילו הכלי כולו עולה באש [רש"י, מצודת דוד, רד"ק].
לצד פירוש הפשט, קיימות מגוון גישות נוספות להבנת המילה האח. על פי דברי חז"ל, המילה אינה מתארת כלי אלא את חומר הבערה עצמו. יש המפרשים כי אלו עצים שנדלקים ב"אחווה", כלומר עצים הנדלקים זה מזה ומסייעים אחד לשני לבעור, ויש המזהים זאת עם סוג עץ ספציפי [רש"י, רד"ק]. גישה לשונית שונה קושרת את המילה למונח "אחו" (עשב); לפי פירוש זה, היו מייבשים עשבים ומשתמשים בהם כחומר בערה ראשוני כדי להצית את העצים המרכזיים באש [מלבי"ם].