לאחר שיהויקים מלך יהודה שרף את המגילה הראשונה, הנבואה אינה מושתקת אלא שבה ומופיעה ביתר שאת. ירמיהו מכתיב לסופרו ברוך בן נריה מגילה חדשה, המכילה לא רק את דברי המגילה שאבדה, אלא תוספת נרחבת של נבואות. יש הסבורים כי מגילה מורחבת זו היוותה למעשה את הבסיס לספר ירמיהו המצוי בידינו כיום [ביאור שטיינזלץ].
עם זאת, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים קושרת את התוספת המוזכרת בפסוק לתהליך כתיבתה של מגילת איכה. המילים דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה מתפרשות כתוספת של נבואות הדומות בתוכנן לדברים המקוריים [ביאור שטיינזלץ], או כתוספת שהיא שוות ערך בנפחה לטקסט שהיה במגילה הראשונה [מצודת דוד].
על פי מסורת חז"ל, המגילה המקורית שנשרפה הכילה שלושה פרקים ממגילת איכה הכתובים לפי סדר הא"ב: "איכה ישבה בדד" (פרק א), "איכה יעיב" (פרק ב) ו"איכה יועם" (פרק ד). התוספת המרכזית שעליה מדבר הפסוק היא פרק ג, הפותח במילים "אני הגבר". פרק זה בנוי במבנה משולש שבו כל אות מופיעה שלוש פעמים ברצף, כך שהוא שקול באורכו לשלושת הפרקים הקודמים גם יחד [רש"י, מצודת דוד, רד"ק].
למבנה המשולש של פרק זה ישנה גם משמעות סמלית, שכן הוא רומז כנגד שלושת מעשיו החמורים של המלך יהויקים כלפי המגילה: הזלזול בדבר ה', קריעת המגילה, ושריפתה באש. כמו כן, עצם כתיבת המגילה על פי סדר האותיות נועדה להדגיש את החטא של העם, שפגמו בכל אותיות התורה [חומת אנך].
למרות ההסכמה הרחבה על חלוקה זו, קיימת דעה נוספת בחז"ל שלפיה המגילה הראשונה הייתה קצרה אף יותר, והמילים וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם מתייחסות לכך שהתוספת כוללת כמעט את כל פרקי מגילת איכה, לרבות הפרק החמישי והאחרון, "זכור ה'" [רד"ק].