שרי המלך חוקרים את ברוך בן נריה על אופן כתיבת המגילה המאיימת שהוקראה בפניהם, כדי לעמוד על רמת האמינות שלה ועל מקורה המדויק. שאלת השרים איך כָּתַבְתָּ נועדה לברר את תהליך ההכתבה ואת מידת המעורבות של ברוך בניסוח הדברים.
הפרשנים מציגים מספר כיוונים למטרת חקירה זו. גישה אחת מתמקדת בשאלת הדיוק והנאמנות למקור, מתוך רצון לדעת האם המגילה משקפת לחלוטין את דברי הנביא [ביאור שטיינזלץ]. השרים רצו לברר האם ירמיהו הכתיב את פרטי הנבואה במדויק מפי ה׳, שאז יש לחשוש מאוד מן האיומים המופיעים בה, או שמא הנביא מסר רק את הרעיון הכללי וברוך הוא שניסח את הפרטים מדעתו, ולכן האיומים פחות מדאיגים [מצודת דוד]. בדומה לכך, התעורר ספק טכני שמא ירמיהו אמר את כל הדברים בעל פה ברצף, ורק לאחר מכן ברוך העלה אותם על הכתב מזיכרונו, תהליך שעלול לגרום להוספה או להחסרה של מילים [חומת אנך].
גישה נוספת תולה את השאלה בחשש משפטי הנוגע לחייו של ברוך. שרי יהויקים כבר פסקו בעבר כי ירמיהו אינו חייב מיתה על נבואותיו, משום שדיבר בשם ה׳. עם זאת, התעורר אצלם החשד שמא ברוך העתיק את הדברים או הוסיף עליהם מדעתו האישית, ללא שליחות מאת ה׳. אם אכן עשה זאת על דעת עצמו, הרי שהוא מתחייב בנפשו [מלבי"ם].