שרי המלך חוקרים את ברוך בן נריה על אמינות המגילה המאיימת שהוקראה בפניהם. כאשר וְאֶת בָּרוּךְ שָׁאֲלוּ לֵאמֹר הַגֶּד נָא לָנוּ אֵיךְ כָּתַבְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו, הם ניסו לברר את תהליך ההכתבה ואת מידת מעורבותו בניסוח. השרים רצו לדעת האם ירמיהו הכתיב את הנבואה במדויק מפי ה', שאז האיומים ממשיים, או שמא ברוך כתב מזיכרונו וניסח את הפרטים מדעתו מתוך רעיון כללי. מעבר לשאלת הדיוק, לבירור זה הייתה משמעות גורלית לחייו של ברוך: בעוד שירמיהו פטור מעונש מוות משום שדיבר בשליחות ה', אם יתברר שברוך הוסיף דברים על דעת עצמו, הרי שהוא מתחייב בנפשו.
ירמיהו, פרק ל״ו, פסוק י״ז
וְאֶ֨ת־בָּר֔וּךְ שָׁאֲל֖וּ לֵאמֹ֑ר הַגֶּד־נָ֣א לָ֔נוּ אֵ֗יךְ כָּתַ֛בְתָּ אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִפִּֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.