קריאת הנבואות הקשות, שלא היו מוכרות לשרים עד לאותו רגע, עוררה בהם אימה. השרים פָּחֲדוּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ מתוך חשש להסתיר את המידע, שכן כל אחד חשד שמא חברו יקדים לדווח ויעורר את זעם המלך על השאר. בשל כך הם הבהירו לברוך כי הם אנוסים לגלות את הסוד והכריזו הַגֵּ֤יד נַגִּיד֙ לַמֶּ֔לֶךְ. לצד הפחד, ההחלטה לדווח למלך נבעה גם מתקווה שהוא יטה אוזן לאזהרה העולה מן הדברים.
ירמיהו, פרק ל״ו, פסוק ט״ז
וַיְהִ֗י כְּשׇׁמְעָם֙ אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֔ים פָּחֲד֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־בָּר֔וּךְ הַגֵּ֤יד נַגִּיד֙ לַמֶּ֔לֶךְ אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.