תארו לעצמכם שאתם מגלים סוד עצום וחשוב, ואתם מבינים שאתם חייבים לדווח עליו למנהל, אבל אתם ממש חוששים מהתגובה שלו. איך הייתם מרגישים כשהייתם מסתכלים על החברים שלכם שגם יודעים את הסוד?
כששרי המלך שמעו את הנבואות של ירמיהו, הם נבהלו מאוד. עד לאותו רגע הם לא ממש הקשיבו לדבריו, והאזהרות שהוא השמיע היו חדשות ומפחידות עבורם. השרים פָּחֲדוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. הם לא נבהלו רק מהנבואה עצמה, אלא גם ממה שיקרה אם הם יסתירו את המידע הזה מהמלך. כל שר הסתכל על חברו וחשד בו שאולי הוא ירוץ לספר למלך לפניו. הם ידעו שאם מישהו אחד יספר, המלך יכעס מאוד על כל השאר שהסתירו ממנו את האמת. מתוך הלחץ והפחד הזה, הם פנו לברוך ואמרו לו הַגֵּיד נַגִּיד לַמֶּלֶךְ. הם הסבירו לו שאין להם שום ברירה, והם פשוט מוכרחים לדווח על כל מה ששמעו למלך, כי אי אפשר לשמור סוד כזה גדול לעצמם.