אחרי שרף המלך את נבואות הזעם במטרה להשמידן, דבר ה' מתגלה שוב אל ירמיהו. הפירוט כי הוא שרף את המגילה ואת הדברים מדגיש שלא כילה רק את קלף החומר, אלא השמיד במכוון את התוכן והכתב עצמו. מתוך הבחנה זו בין החומר לתוכן נלמדה ההלכה כי הרואה ספר תורה נשרף קורע בבגדו שתי קריעות נפרדות, אחת על הקלף ואחת על האותיות שאבדו. המילה לאמר בסוף הפסוק אינה מתייחסת לדברים אשר כתב ברוך, אלא נקשרת לתחילת הפסוק ומציינת את תוכן התגלותו החדשה של ה'.
ירמיהו, פרק ל״ו, פסוק כ״ז
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אַחֲרֵ֣י ׀ שְׂרֹ֣ף הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ וְאֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֨ר כָּתַ֥ב בָּר֛וּךְ מִפִּ֥י יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.