תארו לעצמכם שהשקעתם המון זמן בלכתוב משהו חשוב מאוד, ומישהו פשוט מגיע ומשמיד לכם את הדף. המלך ניסה לעשות בדיוק את זה לנבואות החשובות של ה׳, כשהוא שרף את המגילה. אבל אי אפשר באמת לעצור את דבר ה׳, והוא מתגלה שוב אל הנביא. הכתוב מדגיש שהמלך שרף גם את המגילה וגם את הדברים. למה לציין את שניהם? כדי להסביר לנו שהמלך לא שרף סתם קלף ריק, אלא הוא התכוון להשמיד בכוונה את התוכן והכתב עצמו. מתוך ההבדל הזה, חכמים למדו הלכה מיוחדת: אם אדם רואה ספר תורה נשרף, הוא צריך לקרוע את הבגד שלו שתי קריעות שונות מתוך צער. קריעה אחת על אובדן הקלף הפיזי עצמו, שזה מה שרמוז במילה המגילה, וקריעה שנייה על אובדן האותיות והכתב, שרמוזים במילה הדברים. בסוף הפסוק מופיעה המילה לאמר. למרות שהיא כתובה מיד אחרי שמסופר על ברוך שכתב את המגילה, היא לא מתייחסת לכתיבה שלו. המילה הזו בעצם קופצת ומתחברת לתחילת הפסוק, ומשלימה את המשפט ומסבירה שדבר ה׳ היה אל ירמיהו לאמר.
ירמיהו, פרק ל״ו, פסוק כ״ז
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אַחֲרֵ֣י ׀ שְׂרֹ֣ף הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ וְאֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֨ר כָּתַ֥ב בָּר֛וּךְ מִפִּ֥י יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.