ירמיהו, פרק ל״ח, פסוק ט״ו

יִרְמְיָהוּ מציג בפני המלך צִדְקִיָּהוּ את המלכוד הכפול והסכנה שבהעברת דבר הנבואה. מצד אחד, כִּי אַגִּיד לְךָ, כלומר אם אגלה לך את עצם הנבואה ואחשוף את הרעה העתידה לבוא, הֲלוֹא הָמֵת תְּמִיתֵנִי מתוך כעס על הבשורה הקשה. מצד שני, וְכִי אִיעָצְךָ, גם אם אתן לך עצה אישית כיצד להינצל מאותה רעה, הרי לֹא תִשְׁמַע אֵלָי. המלך ממילא יתעלם מן העצה ומדבר ה', ולכן אין כל תועלת במתן ההדרכה.