ירמיהו, פרק ל״ח, פסוק י״ט

הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ חושף בפני יִרְמְיָהוּ כי המניע האמיתי לעיכוב כניעתו אינו החשש מהאויב, אלא פחד עמוק ממתנגדיו מבית. הוא דֹאֵג אֶת־הַיְּהוּדִים, כלומר חרד מפני אותם יהודים בני סיעת השלום אֲשֶׁר נָפְלוּ וערקו אֶל־הַכַּשְׂדִּים. החשש הוא שהבבלים ירצו לתגמל את העורקים על כניעתם המוקדמת, ולכן יִתְּנוּ את המלך לידיהם כעבד. צדקיהו פוחד שאותם עורקים, שנטרו לו איבה פוליטית או שנאלצו להימלט ממנו בחשאי מסכנת מוות, ינקמו בו וְהִתְעַלְּלוּ בו בלעג ובהשפלה.