לאחר שניצל מבור הטיט ושהה בחצר המטרה, יוזם המלך צדקיהו פגישה חשאית עם ירמיהו הנביא. המלך, המצוי בחרדה מפני המצור הבבלי, מחפש לשמוע את דבר ה׳ ומזמן את הנביא למקום נסתר במקדש כדי לברר את העתיד להתרחש [אברבנאל].
הפגישה נערכת במָבוֹא הַשְּׁלִישִִׁי. המילה מָבוֹא משמעותה פתח או מעבר שדרכו נכנסים [מצודת ציון]. באשר למיקומו המדויק של פתח זה, הפרשנים מציעים שני כיוונים עיקריים. גישה אחת מסבירה כי מדובר במעבר שדרכו היו מגיעים מבית המלך אל בית המקדש [רד"ק, ביאור שטיינזלץ], והוא נבחר לפגישה משום שהיה מקום נסתר מן העין [אברבנאל]. מנגד, יש המזהים זאת עם "עזרת ישראל" שבמקדש, הנחשבת למקום השלישי בסדר הכניסה, שכן לפניה ממוקמים ה"חיל" ו"עזרת נשים" [רש"י, מצודת דוד].
כאשר המלך פונה לירמיהו ואומר שֹׁאֵל אֲנִי אֹתְךָ דָּבָר, הוא אינו מציג שאלה רגילה. המילה "דבר" מכוונת ל"דבר ה׳", כלומר המלך מבקש לדעת מהי הנבואה שראה ירמיהו בנוגע למצבם [מצודת דוד, אברבנאל]. זווית נוספת מציעה כי המלך רצה למעשה לברר פרטים רבים, אך ניסח זאת כבקשה של דבר אחד כולל המאגד בתוכו את כל שאלותיו [מלבי"ם].
המלך חותם את דבריו בדרישה אַל־תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר. משמעות המילה תְּכַחֵד היא מניעה והעלמה [מצודת ציון]. צדקיהו דורש מירמיהו לומר לו את כל האמת [ביאור שטיינזלץ], ולגלות לו את כל פרטי הנבואה שהוא יודע מבלי להסתיר או למנוע ממנו דבר [מלבי"ם].