ירמיהו מציג בפני המלך צדקיהו צומת גורלי, ומציע לו דרך פעולה שתבטיח חיים והצלה לו, למשפחתו ולירושלים כולה. הנביא פותח הפעם את דבריו בבשורה טובה ובהבטחה לחיים, מתוך הבנה שהעם התלונן על כך שנבואותיו נפתחות בדרך כלל בבשורות רעות [חומת אנך].
ההוראה אִם יָצֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל פירושה יציאה מתוך העיר במטרה להיכנע בפניהם, וזהו הסיכוי היחיד של המלך להישאר בחיים [ביאור שטיינזלץ].
אם יבחר המלך בדרך של כניעה, ירמיהו פורש בפניו שלוש הבטחות שונות [מלבי"ם]:
ראשית, וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ – זוהי הבטחה רוחנית ומוסרית, לפיה המלך לא יחטא כלפי ה' ולא יישא באשמה על כך שגרם לאסונות כבדים לעמו.
שנית, וְהָעִיר הַזֹּאת לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ – הצלתה הפיזית של ירושלים מחורבן.
ולבסוף, וְחָיִתָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ – הבטחה להצלה פיזית של המלך ובני משפחתו, שלא ייהרגו בידי הבבלים.