המלך מדריך את ירמיהו כיצד להסתיר את תוכן שיחתם החשאית מפני השרים. הפרשנים מסכימים כי במקום לגלות את נושאי השיחה האמיתיים, על ירמיהו להציג את הפגישה ככזו שעסקה בעניינו האישי בלבד, ולומר לשרים שרק התחנן על חייו ועל תנאי מאסרו [ביאור שטיינזלץ].
הביטוי מַפִּיל מוסבר מלשון נטייה והנחה של בקשה [מצודת ציון], ובהקשר זה מַפִּיל־אֲנִי תְחִנָּתִי משמעו הצגת בקשה ותחינה לפני המלך [מצודת דוד]. תוכן הבקשה שאותה התבקש ירמיהו להציג כסיפור כיסוי הוא לְבִלְתִּי הֲשִׁיבֵנִי בֵּית יְהוֹנָתָן, כלומר שלא יחזיר אותו אל בית יהונתן שבו היה כלוא בראשונה, מתוך חשש לָמוּת שָׁם בשל המצוקה הגדולה ותנאי המאסר הקשים ששררו במקום [מצודת דוד].