שרי המלך מוציאים לפועל את תוכניתם לפגוע בירמיהו, ומעבירים אותו ממאסר בחצר המטרה אל סביבה קשה ומסכנת חיים.
הפרשנים מסכימים כי הצירוף הַבּוֹר מַלְכִּיָּהוּ משמעותו הבור השייך למלכיהו. ביחס למבנה הלשוני המיוחד של צירוף זה, שבו מילה בסמיכות מקבלת את ה"א הידיעה, מסבירים כי יש לקרוא זאת כאילו נכתב "הבור, בור מלכיהו" [רד"ק, מלבי"ם].
אף על פי שבתחילת הדברים נאמר ששרי המלך "השליכו" את ירמיהו, הפעולה בפועל הייתה מבוקרת יותר. המילה וַיְשַׁלְּחוּ מבטאת עניין של הושטה והורדה [מצודת ציון]. מאחר שהבור היה עמוק מאוד, הם לא זרקו אותו פנימה בבת אחת, אלא שלשלו והורידו אותו לאיטו אל קרקעית הבור באמצעות חבלים [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
הבור, שבעבר מולא במים, התייבש והכיל כעת רק בוץ. משום כך, כאשר ירמיהו הגיע אל התחתית נאמר עליו וַיִּטְבַּע, שכן מקצת גופו שקע בתוך הטיט שהיה רך ולח [מצודת דוד], והוא הלך וטבע עד כדי סכנת מוות [ביאור שטיינזלץ].