המפגש החשאי בין המלך צדקיהו לירמיהו הנביא מסתיים באזהרה חמורה שנועדה להציל את חייו של האחרון. למרות הנבואות הקשות והאיומים על חורבן קרוב שירמיהו השמיע באוזני המלך, צדקיהו דורש ממנו לשמור על סודיות מוחלטת לגבי תוכן שיחתם, כדי להגן עליו מפני שרי הממלכה.
הפרשנים מסכימים כי הבקשה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה מתייחסת לתוכן השיחה שהתקיימה ביניהם זה עתה, וההבטחה וְלֹא תָמוּת מבהירה את גודל הסכנה: אם הסוד ייחשף והשרים יגלו על מה שוחחו, חייו של ירמיהו יהיו בסכנה המיידית והם יוציאו אותו להורג [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
מבעד לאזהרה זו משתקפת נקודת אור באופיו של המלך. צדקיהו לא ביקש להסתיר את הדברים כדי להעלים את הנבואה מעיני הציבור, אלא פעל מתוך רחמים ודאגה כנה לשלומו של ירמיהו. אף על פי שהנבואות ששמע היו רעות מאוד עבורו באופן אישי, הוא בחר לייעץ לנביא כיצד לשרוד ולא להיפגע מידי השרים [אברבנאל].