ירמיהו, פרק ל״ח, פסוק כ״ד

בסיום פגישתם החשאית מזהיר המלך את הנביא לשמור על סודיות מוחלטת, וַיֹּאמֶר צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ אִישׁ אַל יֵדַע בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כלומר בתוכן השיחה שהתקיימה ביניהם זה עתה. המלך מבטיח לו כי אם הסוד לא ייחשף וְלֹא תָמוּת, שכן אם שרי הממלכה יגלו על מה שוחחו הם יוציאו את הנביא להורג. דרישה זו לא נועדה להעלים את נבואת החורבן מן הציבור, אלא נבעה מרחמים ומדאגה כנה לשלומו של ירמיהו. אף על פי שהנבואות ששמע היו קשות עבורו באופן אישי, בחר צדקיהו לייעץ לנביא כיצד לשרוד ולהגן עליו מפני השרים.