המלך מורה לעבד־מלך לחלץ את ירמיהו מבור הטיט, ומצווה עליו לקחת בְּיָדְךָ, כלומר תחת פיקודו, אנשים מִזֶּה, מן המקום הזה ממש. הדרישה לגייס דווקא צוות של שְׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים כדי לחלץ אדם אחד נובעת מהרעב הכבד ששרר בעיר, אשר התיש את התושבים עד שהיה צורך לאחד את כוחם הדל כדי למשוך את הנביא השקוע בבוץ. לחלופין, הצוות הגדול נדרש מסיבות ביטחוניות. מכיוון שהמלך מסר קודם לכן את ירמיהו לידי השרים, היה צורך בכוח משמעותי כדי להרתיע את השומרים, להתגבר על התנגדותם האפשרית ולהגן על הנביא מפני התנכלות לאחר שיעלה מן הבור.
ירמיהו, פרק ל״ח, פסוק י׳
וַיְצַוֶּ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֛ת עֶבֶד־מֶ֥לֶךְ הַכּוּשִׁ֖י לֵאמֹ֑ר קַ֣ח בְּיָדְךָ֤ מִזֶּה֙ שְׁלֹשִׁ֣ים אֲנָשִׁ֔ים וְֽהַעֲלִ֜יתָ אֶֽת־יִרְמְיָ֧הוּ הַנָּבִ֛יא מִן־הַבּ֖וֹר בְּטֶ֥רֶם יָמֽוּת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.