חילוצו של הנביא מבור הטיט מציל את חייו, אך אינו מעניק לו חירות מוחלטת. וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה - ירמיהו לא שוחרר לגמרי ממאסרו, מכיוון שלא חזר בו מדבריו ולא שינה את נבואותיו כלל. שרי המלך, שלא יכלו לשאת את נבואותיו וביקשו לנקום בו, מנעו ממנו להסתובב בחוצות העיר ולהמשיך לנבא. עם זאת, מכיוון שהמלך ציווה מפורשות להוציאו מן הבור, לא נותרה לשרים ברירה אלא להעלותו משם, והם נאלצו להסתפק בהשארתו במעצר בחצר המטרה.
ירמיהו, פרק ל״ח, פסוק י״ג
וַיִּמְשְׁכ֤וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֙הוּ֙ בַּחֲבָלִ֔ים וַיַּעֲל֥וּ אֹת֖וֹ מִן־הַבּ֑וֹר וַיֵּ֣שֶׁב יִרְמְיָ֔הוּ בַּחֲצַ֖ר הַמַּטָּרָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.