יצא לכם פעם לחשוש לעשות את הדבר הנכון, רק בגלל שפחדתם ממה שאנשים אחרים יגידו או יעשו לכם? זה בדיוק מה שהרגיש המלך צדקיהו. ירושלים הייתה במצב קשה מאוד, מוקפת באויבים ואנשיה סבלו מרעב. המלך ידע שאולי הדבר הנכון הוא להיכנע כדי להציל את העיר, אבל הוא מגלה לנביא ירמיהו את הסוד האמיתי שמונע ממנו לעשות זאת.
צדקיהו מסביר שהוא דֹאֵג, כלומר מרגיש פחד וחשש עמוק. אבל באופן מפתיע, הוא לא מפחד מהצבא הבבלי החזק, אלא דווקא אֶת־הַיְּהוּדִים, הכוונה היא שהוא מפחד מפני אנשים מהעם שלו. הוא מתכוון לאותם יהודים אשר נָפְלוּ, כלומר אנשים שברחו מירושלים והצטרפו למחנה האויב בגלל שהם כעסו מאוד על המלך ולא הסכימו עם הדרך שלו.
הפחד הגדול של צדקיהו הוא שאם הוא יסגיר את עצמו, האויבים יִתְּנוּ וימסרו אותו לידי אותם יהודים שברחו, כדי לתת להם פרס על כך שהם השלימו איתם קודם לכן. המלך חושש מאוד שאותם אנשים ששונאים אותו וְהִתְעַלְּלוּ בו, כלומר ילעגו לו, יביישו אותו ויתנהגו אליו בצורה קשה ומשפילה. הפחד הזה מהעלבון ומהבושה מול האנשים שלו, הוא זה שעוצר את המלך מלהיכנע.