יונה מביע ביטחון נבואי מוחלט בכך שה' יושיע אותו, ומכריז: קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל יְהוָה וַיַּעֲנֵנִי. אף על פי שהדברים מנוסחים בלשון עבר, הם מבטאים את ודאותו כי תפילתו אכן מתקבלת, לאחר שהבין כי פלא הישרדותו והייסורים שחווה במעי הדגה נועדו לעורר אותו לזעוק. הוא ממשיך ומתאר: מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי, כלומר צעקתי אליך מתוך מעי הדג שנדמו עלי למקום עמוק של קבר ואבדון. למרות הימצאותו במעמקים החשוכים ביותר, יונה חותם בוודאות גמורה ואומר לה': שָׁמַעְתָּ קוֹלִי.
יונה, פרק ב׳, פסוק ג׳
וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָ֠אתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י אֶל־יְהֹוָ֖ה וַֽיַּעֲנֵ֑נִי מִבֶּ֧טֶן שְׁא֛וֹל שִׁוַּ֖עְתִּי שָׁמַ֥עְתָּ קוֹלִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.