תארו לעצמכם שקיבלתם מתנה נפלאה, אבל כדי שהיא תהיה שלכם לתמיד, אתם צריכים לעזור לאחים שלכם לקבל מתנה משלהם. זה בדיוק המצב של שבטי ראובן, גד וחצי שבט המנשה. יהושע פונה אליהם ומזכיר להם את ההסכם החשוב שהם עשו עם משה רבנו. הוא אומר להם זָכוֹר, וזו ממש פקודה ברורה לזכור את התנאי שנקבע. יהושע מזכיר להם שה' מֵנִיחַ לָכֶם, כלומר מעניק להם סוף סוף מקום מנוחה. אחרי שנים של נדודים במדבר, הנשים והילדים שלהם יכולים לשבת בבטחה, והם מקבלים אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, שהיא בדיוק השטח שהם ביקשו לעצמם בעבר הירדן המזרחי.
אבל עכשיו מגיע החלק שלהם בהסכם. יהושע דורש מהם לצאת להילחם יחד עם שאר השבטים, ולא לחזור הביתה עד שכל ארץ ישראל תכבש ותחולק. למה בעצם? הרי ה' הוא זה שנלחם עבור עם ישראל ומנצח במלחמות. הסיבה היא כדי שהם ירוויחו את הארץ שלהם בזכות ולא רק כטובה או כמתנה זמנית שיכולה להתבטל. ברגע שהם מקיימים את ההבטחה שלהם ועוזרים לאחים שלהם עד הסוף, הארץ שהם בחרו הופכת להיות שלהם לתמיד.