תארו לעצמכם שסיימתם לארגן את החדר שלכם, אבל האחים שלכם עדיין עובדים קשה ומסדרים את שלהם. האם תלכו לנוח ולשחק, או שתישארו לעזור להם עד שכולם יסיימו? זה בדיוק המצב של חלק משבטי ישראל. הם כבר קיבלו את הנחלה שלהם בעבר הירדן, בצד של מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ, שזה פשוטו כמשמעו הצד שבו השמש זורחת.
אבל הם לא יכולים פשוט להישאר שם ולהתחיל את החיים הפרטיים שלהם. הארץ אֲשֶׁר נָתַן להם משה ניתנה להם רק על תנאי אחד ברור: אסור להם לעזוב את האחים שלהם במלחמה. הם מחויבים להצטרף לשאר השבטים ולעזור להם עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ ה׳ להם. כלומר, עליהם להמתין ולהילחם יחד עם כולם עד שה׳ יעניק גם לשאר השבטים מקום מנוחה משלהם, בדיוק כפי שהם עצמם כבר נחים במקומם. רק לאחר שיסיימו את המשימה הזו ויקיימו את ההבטחה שלהם לעזור לאחיהם במלואה, תתקיים בהם המילה וִירִשְׁתֶּם. רק אז הם יוכלו לחזור לנחלה שלהם, להיאחז בה באופן קבוע, להשתרש בה ולחיות בה בשלווה וללא מתנגדים.