תארו לעצמכם שאתם צריכים להחליף מנהיג אהוב וגדול מאוד, ולקחת על עצמכם משימה ענקית. איך הייתם מרגישים? בטח הייתם זקוקים להרבה חיזוק. זה בדיוק המצב של יהושע. עם ישראל עומד לסיים את המסע במדבר ולהיכנס לארץ ישראל, וה' פונה אל יהושע.
ה' אומר ליהושע מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת. למה ה' צריך לומר את זה? הרי יהושע יודע שמשה נפטר. ההסבר הוא שכל עוד משה היה בחיים, עם ישראל לא יכול היה לעבור את נהר הירדן ולהיכנס לארץ. עכשיו, כשמשה סיים את תפקידו, הדרך פתוחה וזה הזמן של יהושע להנהיג.
ה' ממשיך ואומר לו קוּם. המילה הזו היא לא רק הוראה לקום על הרגליים, אלא מילת עידוד וזירוז, כמו לומר קדימה, תהיה אמיץ, צא לדרך! יהושע אולי הרגיש קצת פחות חשוב ממשה, ולכן ה' מוסיף ואומר לו אַתָּה וְכׇל הָעָם הַזֶּה. ה' בעצם אומר ליהושע שהוא כל כך מיוחד וחשוב, שהכוח הרוחני שלו שווה כמו הכוח של כל העם ביחד.
בסוף, ה' אומר שהוא נֹתֵן את הארץ לבני ישראל. אפשר לשאול, הרי הארץ כבר הובטחה לאבות שלנו מזמן, אז למה כתוב שה' נותן אותה עכשיו? התשובה היא שה' מעניק את הארץ לדור הזה ממש כמו מתנה חדשה וישירה. ה' קורא להם בשם בני ישראל כדי להראות שהם טובים, מוכנים וראויים לקבל את הארץ הנפלאה הזו מידיו.