קרה לכם פעם שכל הילדים בכיתה קיבלו מתנה מסוימת, אבל ילד אחד קיבל משהו שונה לגמרי? לפעמים זה נראה קצת מוזר, אבל אולי המתנה שלו מיוחדת אפילו יותר. זה בדיוק מה שקרה כשחילקו את ארץ ישראל. כל שבט קיבל שטח גדול משלו, אבל מודגש שוּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלָה. משה לא חילק להם שטח ענק כמו לשאר השבטים, והם גם לא קיבלו מיד ערים לגור בהן. רק מאוחר יותר, אחרי שכל השבטים כבר קיבלו את האדמה שלהם, כל שבט תרם קצת מהחלק שלו כדי לתת ללויים ערים לגור בהן.
אז אם אין להם שדות וכרמים משלהם, ממה הם יתפרנסו? התפקיד של שבט לוי היה מיוחד, הם היו צריכים להיות קרובים אל ה'. לכן מוסבר שה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם. כלומר, במקום לגדל יבולים באדמה, הפרנסה שלהם מגיעה מהמתנות והקורבנות שבני ישראל מביאים לה'. הכל קרה בדיוק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם, כמו שה' הבטיח להם מראש: אין להם צורך בשטח רגיל, כי ה' בעצמו הוא החלק שלהם והוא זה שדואג להם.