חלוקת הארץ בהנהגתו של יהושע בוצעה בהתאמה מדויקת להוראות שניתנו למשה, כהקדמה לתחילת פירוט נחלותיהם של תשעת השבטים וחצי שנותרו לנחול בעבר הירדן המערבי [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מבהירים את מהות הציות להוראות אלו. המילים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' מתייחסות בראש ובראשונה להקפדה על הציווי שלא לתת נחלה לשבט לוי [מצודת דוד], וכן להקפדה על שאר פרטי החלוקה והלכותיה, כדוגמת ההוראה להעניק נחלה גדולה יותר לשבט מרובה באוכלוסין [מלבי"ם]. בהתאם לכך, המילה וַיַּחְלְקוּ מדגישה שהשבטים חילקו את הארץ ביניהם בלבד, תוך שמירה על ההוראה המפורשת שלא להעניק ממנה חלק ללויים [מצודת דוד].