יהושע, פרק י״ח, פסוק י״ט

יצא לכם פעם להסתכל על מפה של ארץ ישראל ולנסות לדמיין איפה בדיוק עבר הגבול בין השבטים השונים? כאן אנחנו מסיירים לאורך קו הגבול הדרומי של נחלת שבט בנימין, וצועדים ממערב לכיוון מזרח. הגבול מגיע אֶל כֶּתֶף בֵּית חָגְלָה צָפוֹנָה, כלומר אל הצד הצפוני של המדרון שנקרא בית חגלה. משם קו הגבול ממשיך אֶל לְשׁוֹן יָם הַמֶּלַח. למה קוראים לזה לשון? כי זהו קצה של הים שבולט החוצה ממש כמו צורה של לשון. הגבול מגיע רק לחלק הצפוני של אותה לשון, ושאר השטח שלה נשאר שייך לשבט יהודה השכן. התחנה הבאה במסלול היא אֶל קְצֵה הַיַּרְדֵּן נֶגְבָּה, שזהו הקצה הדרומי של נהר הירדן, בדיוק במקום שבו המים שלו נשפכים לתוך ים המלח. הנקודה הזו היא כמו צומת גבולות חשוב, כי היא מחברת בין הפינה של נחלת יהודה לפינה של נחלת בנימין. בסוף התיאור, המילים זֶה גְּבוּל נֶגֶב מסכמות ומאשרות לנו שזהו אכן הגבול הדרומי של שבט בנימין.