יצא לכם פעם לנסות לצייר מפה של השכונה שלכם ולסמן בדיוק איפה עובר הגבול שלה? כשחילקו את ארץ ישראל לשבטים, היה צריך למתוח גבולות מדויקים מאוד בין שבט לשבט. כאן אנחנו מסיירים לאורך הגבול הצפוני של נחלת שבט בנימין, שעובר ממזרח למערב, ממש קרוב לשטח של בני יוסף.
נקודת ההתחלה של הקו הזה נמצאת לִפְאַת צָפוֹנָה מִן הַיַּרְדֵּן, כלומר במזרח, על נהר הירדן, ומשם הוא מתחיל להתקדם מערבה. משם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף יְרִיחוֹ מִצָּפוֹן, הגבול מגיע לקצה של העיר יריחו ומקיף אותה מהצד הצפוני שלה, כך שהעיר יריחו עצמה נמצאת בתוך השטח של שבט בנימין. המילה כֶּתֶף רומזת לנו שהאזור העשיר והפורה שהיה ממזרח ליריחו, לא ניתן לשבט בנימין באותו הזמן.
הגבול ממשיך לטפס ומתקדם וְעָלָה בָהָר יָמָּה, כלומר עולה מערבה אל הר בית אל, שגם הוא נכנס לתוך הנחלה של בנימין. בסופו של המסלול הזה, וְהָיוּ תֹּצְאֹתָיו מִדְבַּרָה בֵּית אָוֶן. המילה תֹּצְאֹתָיו מתארת את קצה הגבול. בנקודה הזו, שמגיעה אל המדבר של מקום הנקרא בית און, מסתיים הקו הישר. מכאן הקו מתחיל להיכנס פנימה לכיוון דרום, והנחלה של השבט הולכת ונעשית צרה יותר.