התוואי ממשיך בדרכו ומשרטט את גבולות הנחלה. המילים וְעָבַר אֶל כֶּתֶף מתארות את מעבר הגבול אל הקצה [ביאור שטיינזלץ] של מקום המכונה "מול הערבה". קו הגבול חלף מצדו הצפוני של מקום זה, ומכאן מוסק כי אותו אזור לא נכלל בתוך נחלת שבט בנימין [מצודת דוד].
לאחר מכן הגבול ממשיך וְיָרַד הָעֲרָבָתָה, כלומר יורד מטה אל הערבה [ביאור שטיינזלץ]. יעד זה מזוהה עם המקום "בית הערבה", אשר הוזכר קודם לכן כחלק מתיאור גבול נחלת שבט יהודה [מצודת דוד, מלבי"ם]. גם במקרה זה, קו הגבול חלף מצפון לעיר בית הערבה, והותיר אותה מחוץ לנחלת בנימין [מצודת דוד].