התוויית הגבולות בין נחלות השבטים נעשית בדיוק גיאוגרפי רב, תוך תיאור פיתולי הקו והנקודות המרכזיות שדרכן הוא עובר. מסלול הגבול באזור זה מעצב את החלוקה המדויקת בין נחלת שבט בנימין לנחלת שבט יהודה.
המילה וְתָאַר מציינת שהגבול התעקל וסיבב את האזור [ביאור שטיינזלץ]. באשר למילה מִצָּפוֹן, [מצודת דוד] מסביר כי הגבול הגיע מן הפאה המערבית והקיף את עין רוגל מצד צפון, כך שעין רוגל נותרה בחלקה של נחלת יהודה. [מלבי"ם] מפרט את תוואי השטח ומבאר שהקו שיצא מעין רוגל סטה ממסלולו הישר לכיוון דרום, וכאשר הגיע לעין שמש הוא הקיף אותה משלושה כיוונים שונים.
משם המשיך הגבול וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ, כלומר יצא מעין רוגל אל עבר עין שמש [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. התחנה הבאה היא אֶל גְּלִילוֹת, המזוהה על ידי הפרשנים עם העיר גלגל, שנקראה בשני השמות הללו. באזור זה יצא הגבול כלפי דרום, מה שהביא להרחבת שטחה של נחלת בנימין [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
מקום זה ממוקם נֹכַח, כלומר מול או כנגד [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], מעלה אדומים. בסופו של המסלול המתואר, הגבול וְיָרַד אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן, אל מקום הנקרא על שמו של אבן בהן [ביאור שטיינזלץ]. [מנחת שי] מצביע על הבדל מעניין בתיאור הטופוגרפי של מקום זה: בעוד שכאן, בתיאור גבול נחלת בנימין, נאמר שהגבול ירד אל המקום, הרי שבתיאור המקביל של גבול נחלת יהודה נאמר "ועלה אבן בהן", שינוי המדגיש את נקודות המבט הגיאוגרפיות השונות של כל נחלה ביחס לאותה נקודת ציון.