תארו לעצמכם שאתם צריכים לצייר מפה ולמתוח קו גבול מדויק מאוד בין חצרות של שני חברים. זה בדיוק מה שקורה כאן כשמסמנים את הגבול בין הנחלה של שבט בנימין לנחלה של שבט יהודה. הגבול הזה לא היה סתם קו ישר, אלא מסלול מפותל שעבר דרך נקודות ציון בטבע. המילה וְתָאַר מספרת לנו שהגבול התעקל והסתובב סביב האזור. הוא הגיע מהצד המערבי והקיף את המעיין שנקרא עין רוגל מִצָּפוֹן, וכך המעיין נשאר בתוך השטח של שבט יהודה. משם קו הגבול סטה דרומה, והמשיך וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ, כלומר יצא מעין רוגל והקיף מקום שנקרא עין שמש משלושה כיוונים שונים.
התחנה הבאה של הגבול הייתה אֶל גְּלִילוֹת, שזו בעצם העיר המוכרת גלגל. באזור הזה הגבול פנה כלפי דרום, מה שהגדיל קצת את השטח של שבט בנימין. המקום הזה נמצא נֹכַח, כלומר ממש מול מעלה אדומים. בסוף המסלול המפותל הזה, הגבול המשיך וְיָרַד אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן, אל מקום מיוחד שנקרא על שמו של אבן בהן. דבר מעניין מאוד קורה בשטח הזה: בגלל שהאזור לא שטוח, כשמתארים את הגבול מהצד של שבט בנימין כתוב שהגבול ירד אל אבן בהן, אבל כשמתארים את אותו מקום בדיוק מהצד של שבט יהודה, כתוב שהגבול עלה לשם. הכל תלוי מאיזה צד של המפה מסתכלים!