חשבתם פעם איך זה להגיע סוף סוף לארץ חדשה, לראות שחלק מהמשפחות כבר קיבלו בה מקום משלהן, ואתם עדיין מחכים? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. בשלב הזה, וַיִּוָּתְרוּ, כלומר נשארו, שִׁבְעָה שְׁבָטִים שעדיין לא קיבלו שטח משלהם. איך הגענו לשבעה? מתוך שנים עשר השבטים, חמישה כבר הסתדרו: ראובן, גד וחצי משבט מנשה קיבלו נחלה עוד בימי משה, ואחר כך בתוך ארץ ישראל גם שבט יהודה, שבט אפרים והחצי השני של שבט מנשה קיבלו את שלהם.
אז למה שאר השבטים, אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ את הארץ, התעכבו? הסיבה היא שבאותו זמן הם עדיין לא ידעו בדיוק היכן עוברים הגבולות של הארץ. כדי לחלק את השטח בצורה הוגנת ונכונה על ידי גורל, הם היו חייבים להמתין עד שהכל יהיה ברור ומדויק.
אבל למה דווקא שבט יהודה ושבטי יוסף קיבלו את המקום שלהם לפני כולם? התשובה קשורה לתפקיד המיוחד שלהם. מהשבטים האלה עתידים לצמוח המלכים של עם ישראל והמשיחים, ולכן הם זכו לכבוד מיוחד וקיבלו את הנחלה שלהם ראשונים, בזמן ששאר השבטים נאלצו לחכות בסבלנות.