יצא לכם פעם לחלוק משהו שאתם מאוד אוהבים עם אח או חבר? לפעמים מעבירים קו דמיוני באמצע כדי לדעת מה של מי, וזה בדיוק מה שקרה עם העיר הכי מיוחדת בארץ. בסוף רשימת הנחלה של שבט בנימין, סופרים בסך הכל ארבע עשרה ערים. ביניהן מוזכרות הערים וְצֵלַע, הָאֶלֶף, גִּבְעַת וגם קִרְיַת. אבל אז הכתוב מזכיר את וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם. אולי תשאלו את עצמכם, הרי ירושלים הוזכרה גם בנחלה של שבט יהודה, אז איך היא פתאום מופיעה כאן? התשובה היא ששני השבטים חלקו את העיר. קו הגבול עבר ממש בתוך ירושלים וחצה אותה. בגלל החלוקה הזו, המקום שבו עמד המזבח לה' היה ממש על קו התפר בין השטח של שבט יהודה לשטח של שבט בנימין. שבט בנימין כל כך אהב והעריך את המקום הקדוש הזה, שהוא תמיד השתוקק ורצה שהמזבח כולו ייכנס לתוך הנחלה שלו.
יהושע, פרק י״ח, פסוק כ״ח
וְצֵלַ֡ע הָאֶ֜לֶף וְהַיְבוּסִ֨י הִ֤יא יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ גִּבְעַ֣ת קִרְיַ֔ת עָרִ֥ים אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶ֑ן זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.