יהושע, פרק ה׳, פסוק י״ד

קרה לכם פעם שעמדתם מול אדם זר ולא ידעתם אם הוא חבר או אויב? תארו לעצמכם את המתח שיהושע הרגיש כשפגש דמות מסתורית רגע לפני מלחמה גדולה. כשהדמות עונה ליהושע היא אומרת לֹא, כלומר, היא מסבירה שהיא בכלל לא אדם רגיל בשר ודם שבא להילחם, ויהושע לא צריך לחשוד שהיא באה לעזור לאויבים. הדמות מגלה את הסוד שלה ואומרת כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה'. זהו בעצם מלאך מהשמיים שמפקד על צבאות של מלאכים, והוא השר ששומר על עם ישראל. המלאך לא הגיע לבדו, אלא עומד בראש המון מחנות של מלאכים שיוצאים לעזור במלחמה. המלאך מוסיף ואומר עַתָּה בָאתִי, כדי להסביר שהוא הגיע ממש באותו הרגע, רגע לפני הקרב, בתור סימן מהשמיים. ברגע שיהושע מבין שהוא מדבר עם מלאך, התגובה שלו מהירה: וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה. המילה אל כאן היא בעצם כמו המילה על, כלומר יהושע נופל על פניו על האדמה לפני המלאך. הוא עושה זאת וַיִּשְׁתָּחוּ מתוך כניעה מוחלטת, ופונה אל המלאך בנכונות מלאה: מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ. יהושע בעצם אומר: דבר את דבריך, ואני מוכן לקיים את הפקודות שלך בדיוק כמו עבד שמקשיב לאדון שלו.