תארו לעצמכם שאתם עומדים לפני משימה חשובה מאוד, ופתאום קורה משהו שמשנה את כל מה שחשבתם. זה בדיוק מה שקרה ליהושע. הוא עמד מול חומות העיר יריחו, רגע לפני המלחמה הראשונה על ארץ ישראל, וחשב כיצד יצליח לכבוש אותה. הכתוב מציין שיהושע היה בִּירִיחוֹ, אבל הכוונה אינה שהוא היה ממש בתוך העיר, הרי היא הייתה סגורה לחלוטין, אלא שהוא עמד קרוב מאוד אליה, ממש על הגבול שלה.
בזמן שיהושע עמד שם לבדו ושקע במחשבות על המלחמה, פתאום הופיעה מולו דמות פלאית. זה היה מלאך של ה׳ שנראה כמו איש צבא, ובידו חַרְבּוֹ שְׁלוּפָה, כלומר חרב שהוציאו אותה מהנרתיק שלה והיא מוכנה. המראה הזה נועד לחזק את יהושע ולרמוז לו שהמלאך הגיע בקשר למלחמה הקרובה.
יהושע ניגש אל הדמות ושאל: הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ. כלומר, האם באת לכאן כדי לעזור לנו, או שאולי באת לעזור לאויבים שלנו? למפגש המפתיע הזה הייתה מטרה חשובה מאוד. המלאך הגיע כדי ללמד את יהושע משהו חדש. בזמן שיהושע היה עסוק בתכנונים רגילים של לחימה, המלאך בא להזכיר לו שהניצחון לא יגיע בזכות כלי נשק או כוח רגיל, אלא בעזרת נס גדול שיעשה ה׳.