יהושע פונה אל ה' בלשון תחינה ובקשה, בִּי, ומתנצל על הדברים הקשים שהטיח כלפיו קודם לכן. הוא מסביר כי זעקתו נבעה מתוך צער עמוק, ושואל מָה אֹמַר עוד לנוכח המפלה שבה העם ברח והָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף לִפְנֵי אֹיְבָיו. השימוש המכוון בשם זה, ולא בכינוי הסתמי "העם", נועד להדגיש את מעלתה של האומה כמלאה בתורה ובמצוות. בנוסף לכאב על עצם התבוסה, יהושע מביע חשש כבד להמשך המערכה, שכן המנוסה הפומבית הפוגגה את הפחד שהרתיע עד כה את יושבי הארץ, וכעת הם עלולים לאזור אומץ ולהתאגד יחד למלחמה.
יהושע, פרק ז׳, פסוק ח׳
בִּ֖י אֲדֹנָ֑י מָ֣ה אֹמַ֔ר אַ֠חֲרֵ֠י אֲשֶׁ֨ר הָפַ֧ךְ יִשְׂרָאֵ֛ל עֹ֖רֶף לִפְנֵ֥י אֹיְבָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.