לאחר שכבוד ה' מילא את המשכן, הפנייה האלוהית פותחת בקריאת חיבה והכנה מוקדמת, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, המבטאת אהבה עמוקה, אף שמשה בענוותנותו הרבה חש בלתי ראוי למעלה זו. לאחר מכן נאמר וַיְדַבֵּר ה׳ אֵלָיו באופן בלעדי, כך שקולו העוצמתי של ה' כוון באורח פלא לאוזניו בלבד ולא נשמע להמוני העם שעמדו בחוץ. הדיבור בקע ממיקום מדויק מֵאֹהֶל מוֹעֵד, מבין הכרובים שעל הארון, ונעצר בדיוק בפתח האוהל כדי לשמור על קדושת המפגש. הציווי החותם את הפסוק, לֵאמֹר, דורש ממשה להעביר לעם ישראל את התורה הכתובה והתורה שבעל פה מתוך דברי פיוס, ולהבהיר להם שההתגלות כולה מתרחשת רק בזכותם.
ויקרא, פרק א׳, פסוק א׳
פרשת ויקרא
וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לשיתוף הפירוש
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.