מזבח ה' דורש פשטות וטהרה, ולכן חל איסור גורף לפיו כׇּל־הַמִּנְחָה שאתם תַּקְרִיבוּ, מנחות יחיד וציבור כאחד, לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ באף שלב מהכנתה. הנימוק לכך הוא כִּי כׇל־שְׂאֹר, שהוא מחמצת הבצק, וְכׇל־דְּבַשׁ, מונח הכולל כל מתיקות של פרי כגון עסיס תמרים, מסמלים גאווה, יצר רע ורדיפת תענוגות, וכן היו נפוצים בפולחן האלילי. משום כך לֹא־תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אפילו כמות זעירה כתערובת בקרבן העולה באש, אִשֶּׁה לַיהֹוָה. עם זאת, איסור זה נוגע אך ורק להקטרה על המזבח, וניתן להביא חומרים אלו למקדש כקרבנות ביכורים הנאכלים בקדושה.
ויקרא, פרק ב׳, פסוק י״א
פרשת ויקרא
כׇּל־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תַּקְרִ֙יבוּ֙ לַיהֹוָ֔ה לֹ֥א תֵעָשֶׂ֖ה חָמֵ֑ץ כִּ֤י כׇל־שְׂאֹר֙ וְכׇל־דְּבַ֔שׁ לֹֽא־תַקְטִ֧ירוּ מִמֶּ֛נּוּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.