ויקרא, פרק ב׳, פסוק ז׳

וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת קָרְבָּנֶךָ היא מנחה המטוגנת בטיגון עמוק, המעלה פעולת חולין שגורה לדרגת קדושה. המרחשת היא כלי עמוק שבו השמן נקווה ואינו נשרף, ולכן הבצק סופג אותו ונותר רך ורוטט, או שמשמיע קול רחש בעת הצלייה, ומכאן נגזר שמו. השימוש במילה קָרְבָּנֶךָ מלמד כי בדומה למנחות אחרות, גם כאן נדרשת יציקת שמן ובלילתו בבצק. ההוראה סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה קובעת שיש לצקת שמן אל הכלי הריק בטרם הוספת הסולת, כחלק משלוש יציקות שמן נפרדות המרכיבות את ההכנה. בסיום התהליך מגיש הכהן את המנחה אל הקרן הדרומית מערבית של המזבח.