ויקרא, פרק כ׳, פסוק ד׳

כאשר הציבור הכללי, בני המשפחה או השופטים, המכונים עַם הָאָרֶץ, בוחרים במכוון להתעלם ולעצום אֶת עֵינֵיהֶם מול פשע של הקרבת ילדים, מתחיל תהליך של הידרדרות מוסרית המודגש בכפילות הַעְלֵם יַעְלִימוּ. התעלמות זו קשה במיוחד כאשר היא מתרחשת בשעת המעשה, בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לקרבן, רגע שבו חובה להתערב ולהציל את הילד מִן הָאִישׁ הַהוּא לפני שהעניין יעבור לסחבת של בית הדין. הסכנה החברתית גוברת כאשר פושע כזה מקריב רק חלק מילדיו לַמֹּלֶךְ ומגדל את השאר באופן נורמטיבי, שכן כלפי חוץ הוא נראה שפוי ועלול להפוך למודל לחיקוי. במצב שבו החברה מועלת בתפקידה ובוחרת לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ, ה' יתערב בעצמו ויעניש את הפושע ואת מחפיו, כדי לעקור את האמונה המוטעית בכוחו של האליל.