ויקרא, פרק כ׳, פסוק י״ב

קיום יחסי מין בין חם לאשת בנו פוגע בקשרים המשפחתיים הטבעיים ויוצר מצב מגונה שבו אב ובן חולקים אישה. האיסור על וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת־כַּלָּתוֹ רחב וחל גם לאחר מות הבן או כאשר היא נוכרייה. העונש הוא שמוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם, שכן המעשה חמור גם מצידה של הכלה שהסכימה להשתתף בו. הכתוב מציין כי תֶּבֶל עָשׂוּ, כלומר הם ביצעו תועבה מוסרית המנוגדת לטבע, וכן יצרו בלבול של זרע האב והבן המשחית את שלשלת היוחסין. בשל כך דְּמֵיהֶם בָּם, ביטוי המלמד על חיובם במיתה ויש שהבינוהו כפשוטו, שהם ימותו ויתבוססו בדמם.