ויקרא, פרק כ׳, פסוק ט״ז

פרשת קדושים

Leviticus 20:16Sefaria

וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר תִּקְרַ֤ב אֶל־כׇּל־בְּהֵמָה֙ לְרִבְעָ֣הֿ אֹתָ֔הּ וְהָרַגְתָּ֥ אֶת־הָאִשָּׁ֖ה וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃

אִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב בזדון ובכוונה אל כָּל בְּהֵמָה, מכל סוג שהוא, לְרִבְעָה אֹתָהּ, כלומר כדי שהבהמה תזדווג עמה, נידונה למוות בסקילה. הפסוק מצווה וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה, והקביעה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם מלמדת שגם בעל החיים נשפט ומומת. המתת הבהמה מוסברת כצורך למנוע קלון עתידי מהאישה או כאמצעי הרתעה הממחיש את חומרת החטא. מנגד, יש המייחסים לבהמה אשמה פעילה מאחר שנדרשת התעוררותה כדי לבצע את המעשה, בעוד אחרים רואים בעונשה סוד נסתר של דרכי ה' הקשור לגלגול נשמות.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.